הפריצת דרך שסוף סוף הופכת את מחשוב הקוונטים למעשי (ולא בעוד 20 שנה)

30 באוקטובר 2024 – מאמר שפורסם ב-Nature Nanotechnology שינה הכל.

במשך 60 שנה מדענים אמרו שזה בלתי אפשרי פיזית. ביום רביעי האחרון, צוות משותף מאוניברסיטת ניו יורק (NYU) ואוניברסיטת קווינסלנד הוכיח שהם טעו.

מה בדיוק קרה?

החוקרים הצליחו לייצר מוליך-על מבוסס גרמניום-גליום שמתממשק ישירות עם שבבי סיליקון רגילים – בדיוק כמו אלה שמייצרים ב-TSMC וב-Intel.

תוצאה? על וופר בגודל אגודל אפשר עכשיו לשים 25 מיליון רכיבים קוונטיים (Junctions של ג'וזפסון) – יותר מכל מעבד קוונטי קיים היום בעולם כולו.

והכי חשוב: החומר הזה פועל בטמפרטורה של 3.5 קלווין – לא צריך יותר את הקירור המטורף של מילי-קלווין שהיה עד היום. זה אומר שאפשר לבנות שבבים היברידיים – חצי קלאסי, חצי קוונטי – באותם מפעלים שמייצרים לכם היום את האייפון.

ד"ר ג'ווד שבאני, אחד ממחברי המאמר, אמר במפורש: "הלוח זמנים למחשוב קוונטי מעשי יכול להתקצר באופן דרמטי."

ובאותו שבוע בדיוק – סין לא נשארה מאחור

פרופ' פאן ג'יאנווי ("אבי מחשוב הקוונטים הסיני") וצוותו הכריזו על יצירת "שריון קוונטי" – מצב חומר טופולוגי חדש במעבד הקוונטי Zu Chongzhi 2 שמגן על הקיוביטים מפני שגיאות ורעש כמו שמעולם לא ראינו.

תרגום חופשי: גם היציבות של הקיוביטים וגם השילוב עם מחשבים קלאסיים נפתרו כמעט בו זמנית.

מה זה אומר בפועל?

אנחנו לא רואים שלוש מהפכות נפרדות

אנחנו רואים התכנסות אחת ענקית שקורית עכשיו:

1. סוכני AI אוטונומיים – 2025
2. רובוטים הומנואידיים המוניים – 2026
3. מחשוב קוונטי מעשי – 2027–2028

שלושתם מאכילים אחד את השני בלולאת משוב חיובית שלא ראינו מעולם.

המסקנה היחידה שחשובה

הפער בין מי שיש לו גישה לטכנולוגיות האלה לבין מי שאין לו – לא יימדד בעשורים. הוא יימדד במאות שנים של התקדמות אנושית.

השאלה היחידה שנותרה לכל אחד מאיתנו היא: באיזה צד של הפער הזה אתה מתכוון להיות?

העתיד לא מגיע. הוא כבר כאן. השאלה היא רק מי יספיק להקשיב בזמן.

#קוונטים #AI #מחשובקוונטי #טכנולוגיה #עתידנות